לפעמים צריך לדבר גם אם אף אחד לא שומע...

נבואה מגשימה את עצמה לטוב ולרע?

רק הבחירה יוצרת אצלי חיים, כל השאר זה תוספות

הכוונות שלי בסימנים לראש השנה...

הגורם הנוסף במשוואה

לעוף על עצמנו זה סלנג שמבטא תקופה. זה טוב או רע? ומה הקשר לעמלק?

הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בעמדות של כוח, פתאום אנחנו "השופטים", האם נצליח לראות מעבר לכל שוחד או הכרת פנים?

שלוש פעמים בשנה לעלות לרגל ולתת מתנה לאלוהים. יצירת הרגל שמפנים בתוכי שגם לי יש מה לתת לעולם אפילו אם אני חושב אחרת...

או שאשלוט במה שקורה לי או שאוכל להרפות לגמריי ומישהו אחר יקח שליטה, אבל מה נותן לי המצב ביניים בינהם?

העולם שלי בנוי מתבניות. הפלא קורה כשאני עובר מתבנית לקול פנימי