קצת עליי...
אהלן, אני דרור עמיצור.
נשוי לרחלי ואבא לסהר.
מאמן אישי.
מתעסק בחינוך, ספורט, ועבודה עם הרגש במגוון דרכים.
בשנים האחרונות פיתחתי את שיטת האימון החברי, ואני ממשיך ללמוד וללמד אותה לאנשים פרטיים ולארגונים.
שמח שאתם כאן! ♥
אימון חברי – זוהי שיטה לתמיכה והעצמה אפקטיבית באנשים הקרובים אלינו, וביכולת ההדדית שלנו להעניק עזרה משמעותית אחד לשני.
בעצם חלקנו משתמשים בשיטה הזו ביום יום באופן לא מודע, כאשר אנו עוזרים ונעזרים בחברים שלנו, משום שבכל שיחה משמעותית שיש לנו עם חבר או חברה טובים קיימים אותם היסודות של הליווי והאימון חברי.
בחוברת הזו אספתי את יסודות השיטה, על מנת לאפשר לכל מי שרוצה להשתמש בה, לעשות זאת בעצמו יחד עם חבריו.
הגדילה שלנו מתרחשת בצורה הכי עמוקה בתוך מערכות יחסים בינאישות.
במערכת יחסים עם חבר או חברה קיימות איכויות של בחירה. הוא בוחר בי ואני בוחר בו. כל אחד נותן את עצמו לשני מתוך אהבה, ומתוך הקשר, המשוב התמידי, התחושה שמישהו רואה אותי והרצון להיות שם אחד בשביל לשני על בסיס קבוע ולא מזדמן.
הקשר החברי יוצר הבדל מאד גדול לעומת מערכות יחסים אחרות שבהם יש לנו מעיין מחויבות, או שנולדנו לתוכן.
ובתכל'ס – שורת הרווח היא כפולה-
כל אחד מאיתנו עובר תהליך אישי של גדילה דרך התמודדות מול סיטואציה קשה בתמיכת החבר, אך גם, במקביל, החברות שלנו מתחזקת ומקבלת עומק שלא היה בה לפני.
חשוב לדעת שהשיטה של אימון וליווי חברי יכולה לעזור לנו בכל מערכות היחסים שלנו. במהותה היא מבוססת על תקשורת, ותקשורת טובה היא מנוף לכל מערכות היחסים. יחד עם זאת ההכוונה כחוברת הזו היא ספציפית לאימון וליווי שאנו עושים יחד עם חבר או חברה טובים (ולא עם בני משפחה) משום שבקשר חברי מגולם פוטנציאל מיוחד שלא קיים במערכות יחסים אחרות.
יחד עם זאת ניתן להשתמש בעקרונות הללו גם בשיחות ליווי מול אנשים שאין לנו רקע חברי איתם מהעבר.
אחד המקומות שבהם אנחנו מרגישים בעלי ערך מעצם היותנו זה עם חברים שלנו. חברים שמכירים בנו, ומכירים בערך שלנו בלי הסברים, ואנחנו מרגישים אותו דבר גם כלפיהם. התקשורת שלנו בדרך כלל מפרה אחד את השני.
כשאני "מביא את עצמי" בתקשורת חברית, ועושה את זה מתוך אהבה והקשבה, אני יכול לתת לחבר שלי מתנה מאד מאד גדולה. מתנה של הכלה ואהבה ללא תנאי.
אין בזה כסף או חשבונאות, אנחנו לא במערכת יחסים של מחויבות או של תלות, זה פשוט 2 אנשים שווים לגמרי שבחרו אחד בשני מתוך אהבה פשוטה, וכשלוקחים את האיכות הקיימת הזו ומוסיפים לה גם עזרה הדדית אחד לשני בגדילה מול אתגרים זה יכול להיות משהו שלא יסולא בפז.
האמת היא שלמרות הפוטנציאל הגדול שבחברות, זה לא תמיד זה קורה.
ההקשבה שלנו מעורבבת עם עצמנו, עם הדעות שלנו, אנחנו מאד בקלות נותנים עצות, אנחנו מוצפים בגירויים תקשורתיים כל הזמן, ואיכשהו תחושת ההכלה והתמיכה הזו שנמצאת שם בפוטנציאל של קשר החברות שלנו – לא באמת יוצאת אל הפועל מהמון סיבות.
בנוסף גם הקביעות שבשיחות בין חברים כמעט ולא קיימת בתור מבוגרים, זה כל כך שונה מהילדות שרק היינו צריכים ללכת עם חבר אחרי הלימודים, או סתם מבקרים אצלו בבית , בתור מבוגרים בדרך כלל השיחות שלנו עם חברים קורות בעיקר באופן אקראי, כשפתאום עולה לאחד הצדדים הרצון לדבר.
בדרך הזו של הליווי ואימון חברי משלבים גם צורת תקשורת קצת שונה, המבוססת על הקשבה שנותנת אמון, יחד עם מימד של קביעות, אימון. (לפרק זמן מוגדר כמובן, בלי ל"להעמיס" על החברות)
נתאר כאן את כל הגורמים שיכולים לעזור לכל אחד ואחת מכם להתחיל לעשות שיחות "אימון חברי" עם חברים שלכם.
בהתחלה נתחיל מהשלושת הגורמים ה"טכניים" (למרות שהם מאד חשובים ובכלל לא "רק טכניים") ומשם נעבור ל7 העקרונות המהותיים.
בשיחת אימון וליווי חברי אנו נתאם זמן קבוע שיהיה נוח לשנינו לנהל בו "שיחת אימון חברי".
הזמן הזה צריך להיות באמת טוב לשנינו לנהל בו שיחה ולא זמן שהוא "על הדרך" או בין משימות אחרות.
זמן קבוע לשיחה מייצר תהליך, מבנה, SETTING, והופך את השיחות ממשהו אקראי , למשהו שיוצרים בו משהו ביחד, משותף, תהליכי.
(לעומת מה שבדרך כלל קורה עם חברים, כאשר לרוב שיחה עם חבר יכולה להיות רק כשעולה למישהו צורך ספציפי, וכאן אנו מייצרים משהו אחר. לא רק על דרך השלילה, אלא על דרך החיוב, יצירה משותפת.)
בשיחת אימון חברי אנו נגדיר מראש זמן ספציפי שבו כל אחד מאיתנו מדבר על עצמו, והשני לעומת זאת נמצא לגמרי ב"תפקיד".
תפקיד המקשיב, המלווה, "המאמן".
הגדרת הזמן הזה היא קריטית משום שהיא מאפשרת לי תחושת וודאות עמוקה לגבי הידיעה שבזמן הנתון הזה, החבר שם בשבילי, רואה ומקשיב לי, עם כמה שפחות ערבוב של עצמו.
לכאורה, זהו עיקרון "טכני" אך זה עיקרון חשוב מאד משום שבשונה משיחה חברית, שבה לרוב כל אחד נכנס לדברי חברו באופן ספונטאני וטבעי , או עובר לדבר רק על עצמו (מתוך נקודת הנחה שהשיתוף יועיל לחברו) וכך ההקשבה לא מתאפשרת במלואה.
ברגע שאנחנו מגדירים זמן לכל אחד [למשל 20 דקות] ואז עומדים בזמן, כל אחד יודע שעכשיו השני יהיה שם לגמרי בשבילו.
זה מאפשר לכל אחד להיפתח ולהיות נוכח באופן מלא.
לקחת קשר חברי ולהכניס אליו "אופי קצת שונה של שיחות" יכול להיות לעיתים קצת "מאיים".
משום שאם הקשר שלנו טוב כמו שהוא, ופתאום אנו מתחילים להכניס אליו קצת "כללים", זה יכול לגרום לנו לחשוש שמא זה יפגע בקשר החברי הטוב שלנו, דבר אשר ממש לא היינו רוצים שיקרה.
ולכן, על מנת למנוע מצב כזה מראש, ולחסוך את תחושת האיום הזו, אנו נגדיר מראש פרק זמן אשר בתוכו בלבד ננהל את השיחות האלה. למשל חודש, או חודשיים.
וכך בחודשיים האלה נעשה למשל שיחה של פעם בשבוע. דבר אשר שיתאים ל2 הצדדים.
במידה ומגלים שזה טוב ומדויק ל2 הצדדים ורוצים להמשיך עם זה אז כמובן ממשיכים.
לעיתים מתנסים בעוד אימונים כאלה עם עוד חברים אחרים ומגלים דינמיקות שונות ומיוחדות עם כל אחד אחר.
מכאן והלאה נפרט בצורה תמציתית אך בהירה-
על מה מבוססת שיחת "אימון חברי" טובה.
על אילו עקרונות מהותיים כדאי לנו לשמור.
כל סעיף בנוי על בסיס הסעיף הקודם ומחזק אותו.
(במידה ואחד הסעיפים לא ברור לכם אתם מוזמנים לפנות אליי במייל האישי שבסוף החוברת)
נקודה מהותית מאד בתהליך של "אימון חברי" .
הנקודה הזו מתבססת על הבנה שכל אחד ואחת מאיתנו רואה את העולם בדרך אחרת, גם לחברים הכי טובים יש סולם ערכים שונה ודרך אחרת לראות את העולם.
לעיתים המצב הזה גורם לכך שקשה מאד לעזור אחד לשני, כשאני חושב אחרת על העולם.
ניקח לדוגמא מצב שבו אני מחליט להתחתן בגיל צעיר, וחבר שלי חושב שזה ממש ממש מוקדם ולא נכון לעשות את הצעד הזה. אם ננהל את השיחה מהמקום הזה, כשכל אחד חושב את הדעה שלו ומתוכה רוצה לעזור לאחר – הסיכוי הוא נמוך מאד שבאמת נוכל לעזור אחד לשני. כי כל אחד רואה את העולם אחרת ומנסה לשכנע את חברו שהדרך שלו היא הנכונה.
אבל,
כאשר אני שם את עצמי לרגע בצד, ומוכן לפרק זמן מסויים להיות מגוייס לתוך עולמו של חברי, ולעזור לו דווקא מתוך תפיסת עולמו והרצונות שלו – אזי זה מאפשר לעזרה שלי להיות אפקטיבית עבורו.
שיחה חברית לעיתים עוברת מאד בקלות למצב של הנחייה. מתן עצות. שיתוף על עצמי (מתוך הנחה שככה נכון גם לו), או פשוט להגיד לו בישירות מה לדעתי נכון.
בשיחת אימון חברי אנחנו שמים את זה בצד.
אנחנו קודם כל בהקשבה מלאה בשביל החבר שלנו, וכמו שהגדרנו בהתחלה – הוא קובע את האג'נדה שלו והוא, ורק הוא, זה שיודע מה טוב בשבילו, וכשהוא יגלה את זה בעצמו – זה יהיה הכי טוב לו.
אז אנחנו שם בשבילו, בלי לתת עצות.
ברגע ששמנו את העצות בצד אנו פנויים להקשבה מתוך סקרנות וחקירה משותפת.
בבסיס החקירה המשותפת עומדת ההנחה שאנחנו רוצים לדעת על מכלול המחשבות, רגשות ואמונות של החבר שלנו ביחס לעניין המדובר ואנחנו עושים את זה ביחד איתו, כאשר חלק מהדברים מתבררים גם לו תוך כדי השיחה המשותפת.
על מנת לעזור לנו לעשות את זה טוב אפשר לדמיין איך ילד קטן שואל שאלות בסקרנות על דברים חדשים כשהוא טרם הכיר אותם ורוצה להבין אותם לעומק, ומתוך הזווית הזו לגשת לנושא שחבר שלנו בחר.
(יחד עם זאת ייתכן והגישה הזו לא תהיה לנו תמיד קלה בעיקר בגלל 2 סיבות:
א.יש לנו דעה מאד ברורה על הנושא
ב.אנחנו מכירים את חבר שלנו הרבה זמן ולכן חושבים שאנחנו יודעים מה הוא צריך לעשות
ובדיוק בגלל 2 הסיבות האלה יש את הסעיפים הקודמים שבהם התייחסנו לכך שהאג'נדה היא של החבר ואנחנו לא פה ממקום של יודע או נותן עצות אלא ממקום סקרן.)
הקשבה שלי אל החבר, כוללת קודם כל את זה שאני לגמרי בשביל החבר שלי, שואל אותו וחוקר יחד איתו בסקרנות אמיתית.
בנוסף לכך קיים עוד מימד שאנחנו מתייחסים אליו תוך כדי הקשבה וזה ללב שלנו, לתחושות הגוף שלנו, במקביל להקשבה המלאה שלי לחבר שלי.
אני מנסה להיות יחד עם חיבור פנימה אל עצמי ואל התחושות שעולות בי, תוך כדי שהחבר שלי מדבר. זוהי סוג של אינטואיציה שנותנת מקום עמוק להיכרות המיוחדת שלי עם החבר שלי ולכך שקיימות כל מיני הבנות שאני יכול להרגיש ולהבין על הסיטואציה, גם בלי שחבר שלי אומר לי אותם ישירות, מתוך זה שיש לנו היסטוריה משמעותית ביחד ויש דברים שאני יכול להבין גם בלי מילים.
ברגע שעולה בי תחושות או מחשבות מסוימות אני מאפשר להם לבוא,
אבל, וזה חשוב, אני שומר אותם להמשך השיחה לזמן שבו אשאל את חברי לגבי הדברים שעלו לי אך ורק במידה וזה יהיה רלוונטי עבורו לשמוע.
בתוך כל הדבר הזה, שאני מאמץ את הסיפור והערכים של חברי, היכן יבוא לידי ביטוי המקום שלי כחבר שלו, שמכיר אותו?
בדיוק אחרי ההקשבה המלאה שלי יחד עם הסקרנות ונתינת המקום באופן מלא לחברי, יכול לבוא אחר כך גם זמן שבו אני יכול לצאת מדי פעם גם ל"חלונות", שזהו זמן שבו נשאל את חבר שלנו האם הוא מעוניין לקבל את הזוית שלי על הסיטואציה, ובמידה שכן, נוכל לתת גם ביטוי למקום שלי כחבר וליתרון שלי כחבר, ובכלל כאדם שונה שרואה את הסיטואציה מזווית אחרת.
זהו בדיוק המקום שבו משתלבים היתרונות של חבר ומאמן.
חשוב להדגיש שהשלב הזה הוא לא MUST משום שאת עיקר הפעולה והעזרה עושה עצם ההקשבה הטובה והסקרנית לחבר שלי ועצם זה שאני שם בשבילו, זהו שלב שיכול לבוא ולהוסיף עוד מימד על גבי מה שקיים בשיחה שלנו.
הרבה פעמים כשמתחילים תהליך כזה בין חברים זה יכול לגרום קצת לאי נוחות משום שזה מוציא אותנו מההרגלים הקיימים שלנו בתוך הקשר.
למשל אם יש קשר שבו לרוב אחד מדבר והשני מקשיב ופתאום כל אחד מקשיב לשני זה יכול להיות מורכב לאחד הצדדים או לשניהם, או אם למשל אחד מרגיש ש"פחות יש לו מה לתת" לחבר שלו אבל זה בחיים לא נאמר, ייתכן שפתאום זה יעלה על השולחן משום שהוא גם יהיה בתפקיד המלווה, המקשיב\המלווה\המאמן.
מה שעושים במקרים כאלה הוא לנסות לתקשר את כל הקולות האלה בכנות.
זו ההזדמנות שבה גם החברות שלנו יכולה לעלות שלב ברמת השיח והתקשרות משום שהתהליך הזה יכול להיות זרז שיאפשר לנו לתקשר עוד קולות שלנו בכנות, גם אם עד עכשיו הם היו מתחת לפני השטח.
יש כל מיני מצבים שלפעמים ירגישו לנו מסובכים מדי.
זו הרגשה אינדיבידואלית, שמשתנית מאדם לאדם.
למשל חבר שנמצא בדיכאון ואתה שם בשבילו, זו יכולה להיות עזרה מאד גדולה ומשמעותית, ואולי אפילו גם עבורו זו יכולה להיות תחושת ערך גדולה אם הוא מצליח לעזור לך אפילו כשהוא נמצא במצב כזה, יחד עם זאת ברור וחשוב לשים על השולחן שאנחנו ממש ממש לא מטפלים או מנסים לטפל בסיטואציות מורכבות שכאלה.
זו נקודה שדורשת תשומת לב מרובה , ניכן הם המקומות שבהם אני יכול לעזור ולתמוך והיכן המקומות שגם אני מרגיש שהם "גדולים עליי" ושם לדעת גם לתקשר את זה החוצה אל החבר ולהודות שאני לא יכול לעזור שם.
מעבר לכלים החשובים והעיקריים הללו, יש באמת עוד המון המון כלים (שבעיקר מאמנים מקצועיים משתמשים בהם) שאפשר לעשות איתם עבודה אימונית יחד עם חבר.
יחד עם זאת מה שהבאנו כאן בחוברת, זה העיקר והבסיס ואפשר גם לעבוד *רק* עם מה שיש כאן בלי שום כלים אחרים.
הכלים המתקדמים המובאים כאן הם בעיקר כדוגמא, ומיועדים קצת ל'גרות את החשיבה' ולתת פתח וערך למי שמרגישים שזה מעניין אותם והיו רוצים להעמיק את העבודה החברית המשותפת שלהם.
כאשר מרגישים שחסרה בהירות לאחד מהחברים, באילו מהתחומים הוא היה רוצה להתקדם או ליצור תנועה חדשה, פשוט משתמשים בגלגל הזה ביחד על מנת לסקור את התחומים ומתוכם לבחור אחד שהחבר מרגיש הכי הרבה משיכה ורצון בשינוי.
נקודת המוצא של הכלי הזה היא שכל דבר שאנחנו עושים בחיים, גם אם זה התנהגות שאנו מחשיבים כ'שלילית' משרת אותנו במידה מסוימת, ועונה על צורך שיש לנו גם אם נדמה לנו מאד שלא.
כשיש מצבים שבהם החבר מצהיר על רצון מסויים, וזה לא מתרחש פעם אחרי פעם, אנו מנסים ביחד לברר אילו צרכים מקבלים מענה דווקא כשזה לא קורה כמו שהוא היה רוצה.
(למשל אם לא באים לי לקוחות חדשים למרות שאני מצהיר שאני רוצה? למשל אפשר לגלות שצורך אחר שלי מקבל מענה והוא – שיש לי זמן חופשי ואני לא עמוס בטירוף, משהו שאני מאד חושש מפניו)
זהו כלי שמשמש בעיקר בשלב החקירה והסקרנות, כאשר החבר מעלה נושא – אני שואל אותו שאלות, כאשר כל תשובה שהוא נותן לי אני שואל ספציפית עליה עוד שאלה באופן אינטואיטיבי ומיידי, כאילו אנחנו משחקים פינג פונג, דבר זה עוזר מאד לראות ולחקור את הסיטואציה מכמה שיותר צדדים, שבמידה והיינו שואלים שאלות "רגילות" לא בטוח שהיינו מצליחים להגיע למידע הזה.
אז מה עושים עכשיו?
איך לוקחים את המידע כאן ופשוט משפרים את החיים ואת החברות שלכם?
מאד פשוט. מספרים על זה לחברה או חבר שיש לכם, ומציעים להם לעבוד ע"פ העקרונות המופיעים כאן. אם עולה קושי ביישום – מוזמנים לכתוב לי, המייל שלי מופיע כאן בהמשך.
אפשרויות שיתוף :
אם ברצונך לראות סרטונים במקום לקרוא, אתה יכול להיכנס לכאן, אלו סרטונים שצילמתי בערך לפני שנה כשהתחלתי ללמד את התחום הזה בציבור הרחב, אני מאמין שהם יכולים להסב לך הרבה תועלת. (בקרוב יצאו סרטונים חדשים)
אם בא לך לקבל עוד כלים מתקדמים להשתמש בהם אתה מוזמן להשאיר לי את המייל כאן , בתחתית העמוד, וברגע שזה יצא אשלח לך קישור לכל הכלים המתקדמים.
המייל האישי והישיר שלי הוא :Dror8020@gmail.com
ואתם מוזמנים לכתוב לי שאלות, הארות וכד'. אשמח להיות בקשר!
אהלן, אני דרור עמיצור.
נשוי לרחלי ואבא לסהר.
מאמן אישי.
מתעסק בחינוך, ספורט, ועבודה עם הרגש במגוון דרכים.
בשנים האחרונות פיתחתי את שיטת האימון החברי, ואני ממשיך ללמוד וללמד אותה לאנשים פרטיים ולארגונים.
שמח שאתם כאן! ♥
ברגע שיצאו סרטונים וכלים נוספים אשמח לעדכן אתכם!
צרפו כאן את המייל שלכם ↓