ירון סיפר לי פעם שהוא פתאום קלט שכשמישהי שיוצאת איתו אומרת לו שהיא עייפה, אולי היא מתכוונת גם למשהו אחר.

"גאון אחי, טוב שהבנת את זה" עניתי. עייפה זה אומר כמעט הכל חוץ "אני צריכה להשלים שעות שינה".

השבוע, כשאמרתי שוב ושוב לרחלי שאני עייף, היא כמובן שאלה אותי למה אני מתכוון, האם משהו עובר עליי ובא לי לדבר או אולי אני צריך פשוט זמן לעצמי, ואני בתגובה עניתי שהפעם אני מרגיש שזה נטו עייפות. פיזית. גוף שמבקש לנוח. אלא שלמרבה הפלא, לא עשיתי שום דבר חריג בזמן האחרון, שום אימון קשה, שום מאמץ יתר או חוסר שעות שינה, אבל בכל זאת הרגשתי עייפות חזקה. אולי אני רק "מותג שקורס" – חשבתי על המערכון האחרון של אודי כגן, שמספר על איך הוא ואשתו נרדמים גג ב8 בערב. צחוק צחוק אבל בכל זאת הרגשתי מוזר.

—

הפרשה של השבת – תולדות- לא קלה עבורי לקריאה. רמאות גניבה עצב ויאוש בין האחים יעקב לעשיו. הורים שמעדיפים ילדים שונים. לא אידאלי אבל זו התורה, שמה את האמת הכואבת על השולחן כדי שנתבונן ונלמד.

בין לבין מסופר על מכירת הבכורה מעשיו ליעקב.

עשיו שמגיע יום אחד עייף מהשדה – "וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף"

יעקב במטבח, עושה ניסויים ומכין נזיד עדשים. כשעשיו מגיע הוא מבקש מאחיו :"הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי" בתמורה יעקב מבקש מעשיו למכור לו את הבכורה. עשיו מסכים.

"וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה"

—

עשיו באמת עייף? פיזית? זה הסיפור?

בעיניי מדובר ב"אוכל מנחם" קלאסי. אולי הראשון שמופיע בתורה. עשיו מרגיש רע. זה מתבטא בעייפות. לאות כזו. לא ברור לגמרי מה הסיבות, אבל עובר עליו משהו, הוא טרוד, רע לו.

כדי לנסות להעביר את הרגש המציף והכואב, הוא פונה אל האוכל המגרה שיעקב הכין. אולי זה ישכיח ממנו את הכאב. אולי זה יקהה את הרגש.

אבל זה כמובן לא עוזר. הוא אוכל בחיפזון ומנסה להעביר את זה – וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ – אבל זה לא עוזר.

—

השבוע כששאלתי את האיש שיודע הכל, מר גוגל, מה הוא אומר על עייפות, גיליתי ש1 מכל 5 מבוגרים מתלונן לרופא על עייפות בשלב כלשהוא בחיים. אבל רק ל10% מהמקרים באמת קשורים לסיבות רפואיות נטו (כמו אנמיה למשל) ושבדרך כלל עייפות היא תסמין שמבקש התבוננות קצת אחרת, על מקומות של לחץ וסיבות קצת יותר "פסיכולוגיות".

מיליון המשימות, הלחץ לעמוד בהכל, הלחץ להיות טוב, מולטיטאסקינג וג'ינגול כדרך חיים ועוד.

—

אתמול, כשנשארתי בבית לבד, היה לי מאד מאד קשה "להזיז את עצמי". היו לי הרבה "משימות", אבל משהו בפנים כאב ולא הצלחתי להביא את עצמי לידי תפקוד.

ואז, איזה טריגר, משהו שראיתי בסתם סרטון יוטיוב – פתאום גרם לי לבכות.

הרגשתי שכל הכאב, העצב והעייפות התנקזו לאותו רגע. לאותו בכי. לאותו כאב שביקש שאתבונן בו.

והתבוננתי.

אחרי שזה עבר משהו בי נהיה קצת יותר קליל.

הבטחתי לעצמי שבפעם הבאה ששוב ארגיש "רק עייפות" – אבדוק באמת מה קורה איתי בפנים.

מה עובר עליי.
זה כמעט אף פעם לא רק פיזי.