מאבהות של כללים לאבהות מונחית מהלב – פרק שלא ישאיר אתכם אדישים!

האמת שהשיחה עם רועי לא הייתה קלה לי.
אנחנו אומנם מכירים כמה שנים טובות,
ואני ממש אוהב אותו ואת הדרך שלו,
אבל היו שלבים בשיחה שהרגשתי שרועי ממש אבל ממש מגזים.
זה היה סביב המקומות שבהם הרגשתי התנגשות סביב החוויה היומיומית שלי,
למשל בכל מה שקשור לשעת השכבה של הילדים,
או לויכוחים של הורים מול הילדים,
הרגשתי שרועי לוקח את הדרך שלו לאקסטרים.

אבל –
זה בדיוק גם מה שמרגש ומיוחד בשיחה איתו.
המסע של רועי והגישה שלו היום להורות, מה שהוא קורא לו "הורות שיוויונית",
היא גישה שבאמת גורמת לי רגע לעצור, לחשוב,
ולשאול את עצמי על הגישה שלי,
פשוט אי אפשר להישאר אדישים לזה.
ובעיניי אם נותנים לזה זמן ומתבשלים עם זה,
זה ממש יכול להשפיע לנו על החיים.אני לא מגזים.

♦♦♦

על מה דיברנו ?

♦ היכן הייתה נקודת המפתח במעבר של רועי מ'התנהלות של כאב' מול ילדיו,
להתנהלות לגמרי אחרת?

♦ מי הוא האיש שכשרועי פגש אותו, ה'מיינד' התווכח איתו בלי סוף, אבל הלב שלו בכה מרוב התרגשות?

♦ איך דווקא בשלב שבו הוא היה מובטל עם 3 ילדים (שאחת תינוקת) – הוא הצליח לגלות את ההורות שלו ממקום שונה לחלוטין?

♦ מה זה אומר מבחינתו "לראות את הלב מאחורי ההתנהגות" של הילדים?

♦ למה המילה "להתחצף", לא קיימת בלקסיקון שלו היום?

♦מהו הדבר שמבחינתו זה 'הלב של ההורות' יותר מכל תפקיד אחר?

♦מהי ההמלצה של רועי של היום, לרועי של תחילת ההורות –
ומה אנחנו יכולים לקחת מזה לעצמנו?

♦ איך הפרק הזה בכלל קשור באופן ספציפי לאבהות?

♦♦♦

זה פרק שמאד כיף להאזין לו אבל עוד יותר מיוחד זה שהוא גורם לנו לחשוב.

מוזמנים גם לאתר של רועי בן יוסף כנף – https://kenut.co.il/