להתענג

אבא טוב דיו

עונג.

להתענג.

פעם כשלמדתי בישיבה היה מקובל ללמוד ספר שנקרא "מסילת ישרים", ושם בהקדמה לספר המחבר כותב שם:  "שהאדם לא נברא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמתי והעידון הגדול מכל העידונים, ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא…"

את האמת?

בזמנו, מעל פני השטח, תמיד חשבתי לעצמי שזה מה שאני אמור לחשוב על ה"מטרה שלי בעולם",

אבל בעומק- מעולם לא הבנתי בכלל מה הוא רוצה.

מה קשור עונג?

מה זה בכלל עונג?

איך אפשר להתענג על משהו כזה כמו אלוהים רואה ואינו נראה?

והכי חשוב-

כמה בכלל אני מכיר את התחושה הזו, את הרגש הזה, של עונג בחיים שלי, שאני בכלל יכול לעשות איזושהי השלכה לעבר המושג של "להתענג על השם" ..?

בקיצור, המושג הזה של עונג, נשאר אצלי כמעיין "נעלם" לא מעט שנים.

עד שנולדה סהר.

אז התחלתי להבין מה זה יצור שחווה עונג אמיתי.

לראות עונג בעיניים.

לראות איך היא כתינוקת נהנה כל כך מחיבוקים ונשיקות ודגדוגים וצחוקים שאנחנו עושים איתה,

ופשוט אין מילה אחרת שמתארת את החוויה הזו שלה חוץ מעונג.

שחרור מוחלט,

הנאה פשוטה ממשהו כל כך פשוט.

עונג.

היא לא עובדת בזה,

לא מרגישה סיפוק רעיוני מזה,

לא מרגישה חשובה ומקבלת מזה משמעות.

לא ולא.

רק עונג צרוף, פשוט , חי ,

מלא חיים.

והעונג הזה הוא פלא לראות , ומראה חוזרת אליי,

לשאול את עצמי, איפה העונג בחיים שלי?

אני יכול גם להתענג במהלך החיים? בפשטות? בטבעיות ?

מדברים רגילים ויום יומיים?

או רק כל המילים הגבהות שכתבתי קודם…. כמו משמעות, סיפוק חשיבות עצמית ובלה בלה בלה…

תכל'ס, עונג פשוט יסודי ובסיסי כל כך יש לי בחיים ?

אני מרגיש, שהיא האירה לי , מאז שהיא נולדה, נקודה שקצת נעלמה בחיים שלנו.

עונג.

ובזכותה אני פתאום מבין למה הכותב שציטטתי קודם התכוון.

הוא כתב שבתכל'ס כל שאר הדברים שאתה נהנה מהם יש בהם מימד של חשיבות עצמית, אבל כשאתה מתענג – אתה מתבטל, אתה משתחרר.

אתה מתמוסס אל הקיום.

אתה לא מרגיש חשוב.

אתה הופך להיות אחד .

עם עצמך , ועם ההוויה כולה.

ולדבר הזה יש באמת מימד של תכלית – להגיע לתחושה אחדותית כזו בתוך עצמך.

והילדה שלי שבאה משם, שרק הגיעה לא מזמן לעולמנו, באה ממקום של עונג.

היא עוד לא שכחה.

ובאה להזכיר לי עונג מהו.

ושוב,

כמו במעגל השתקפות האור, אני מבין גם כאן,

שאם אני אדע להתענג ולשחרר יותר בזכותה,

גם היא תלמד בהמשך החיים כשתראה אותי חי במלואי,

ותדע גם איך להמשיך ולהתענג ולחיות במלאות.

אינשאללה.

אם זה עשה לכם טוב – שתפו 🙂

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

מדי פעם אני כותב על האבהות ממקום אישי,
אם אתם רוצים לקבל את זה טרי כשזה יוצא – צרפו כאן את המייל שלכם ↓