פסוק שמשך את עיניי מהפרשה שקראנו בשבת [כי תצא]

"וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא"

ברגע הראשון כשקראתי את הפסוק הוא היה מאד ברור ,

התורה אומרת לנו שבתכל'ס עדיף לא לנדור.

כי למה להסתבך? יש מספיק מצוות עשה ולא תעשה, 

אז אל תוסיף לעצמך עוד. מספיק עם מה שיש.

אם אתה נודר ומנסה להוסיף לעצמך דברים,

בין במובן פיזי בין במובן רוחני-

אתה יכול גם לא להצליח לעשות אותם ולא לעמוד במה שאתה רוצה-

ואז זה יהיה חטא.

אבל במבט שני-

אני מרגיש שמה שהתורה אומרת זה בדיוק הפוך.

וכי תחדל לנדור – לא יהיה בך חטא.

חטא מלשון החטאה, פספוס,

נכון. אם תפסיק לנדור באמת תפסיק לפספס

אבל זה בדיוק העניין

זה הסימן שהפסת לנסות. הרמת ידיים.

אומנם הייתי יכול לחשוב שזה מעלה:

"לא יהיה בך חטא"

אבל בעצם איך שאני מבין את זה , זה בדיוק הפוך

אם יש בך חטא,

אם פספסת מדי פעם- סימן שניסית !

אומנם נדרת , רצית להגיע גבוה יותר, ולעיתים לא עמדת בזה,

אז לפעמים זה חטא, פספוס

בעצם זה רק אומר שאתה חי , בועט, שואף גבוה מנסה.

אם אתה חדל לנדור, חדל לנסות- 

נכון לא תחטיא יותר לא תפספס.

אבל אבדת את השאיפות שלך,

אבדת את הרצון לצמוח גבוה ולנסות שוב פעם יותר.

מי שלא מנסה לא טועה.