השבוע הייתה לי שיחה ממש טובה עם חבר. מה זה 'טובה'? סיימתי את השיחה וממש הרגשתי מלא אנרגיה ומוטיבציה. תחושה שאני יכול לעשות הכל.

אבל ממש.

מכירים את התחושה הזו? תחושת מלאות שמציפה את הגוף.

אבל אל חשש.

מהר מאד 'הורדתי' את עצמי והזכרתי לי שלא כדאי להרגיש את זה מדי. כי מה עכשיו אני מתלהב. כולה מה קרה? שיחה טובה עם חבר. תרגיע דרור, תנוח. אתה לא כזה משהו.

אל תעוף על עצמך.

–

בפרשה (כי תצא) מתוארת  הזווית של משה רבינו על מלחמת עמלק ועל הציווי לזכור ולמחות את זכרו כשתהיה לנו האפשרות לכך.

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים"

כשעם ישראל יצא ממצרים – שמו יצא לכל קצוות תבל על כך שהצליח לנצח את המעצמה המצרית.

בלי מלחמה בכלל, פשוט האלוהים שלו עשה לו את העבודה.

הם היו 'על הגל'.

וכל העמים שמעו ופחדו.

הם לא ממש פחדו מעם ישראל, שבסופו של דבר זה עם של עבדים משוחררים, אלא ממי שעומד מאחוריהם, הם ידעו שעם אלוהים כזה אי אפשר לנצח אותם.

גם עמלק ידע את זה.

אבל עמלק לא התכוון לנצח, הוא ידע שאי אפשר 'לנצח אלוהים כזה'.

הוא פשוט רצה לקרר את ההתלהבות.

" אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ "

עמלק ידע שגם אלוהים שהופיע עכשיו דרך עם ישראל – יש לו צדדים חלשים ופגיעים. פשוט כי אנחנו כאן, בעולם הזה, הפיזי, הממשי, האנושי.

הוא רצה להזכיר לבני ישראל שיש להם מקומות חלשים, וזנבות, ושהוא יפגע בהם גם בלי שום רצון לנצח.

"וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ"

פשוט 'להוריד' אותם.

אל תעופו על עצמכם גם אם אלוהים איתכם.

–

יש לי זמנים שאני ממש מרגיש את היציאה לחירות. איך הגבולות שלי מתרחבים. רואה כמה אני טוב. וכשאני רואה כמה אני טוב אז אני גם יכול "לעוף על עצמי".

"לעוף על עצמי" יכול להיות דבר מדהים. אנרגיה יוצרת, חיה, מתרחבת, עושה טוב. ולמרות שאני יודע כמה זה יכול להיות טוב, וכמה הייתי רוצה את הביטחון הזה, תמיד די מהר מגיע ה'קול העמלקי' הזה, שדואג להזכיר לי את המקומות החלשים שבי. את הזנבות שבי. את 'האגו הרע'. אין לו מטרה אמיתית מלבד לקרר אותי. במבט ראשון זה נראה בעל ערך (ביקורת בונה וכו')  אבל זה לא. זה לא באמת מגן עליי, זה סתם 'מוריד'. לחינם.

–

ועוד מילה קטנה.

אנחנו בדור שהסלנג 'לעוף על עצמנו' נכנס יותר ויותר. הרבה רואים בו דבר שלילי. ביטוי שטחי של הדור הזה על החיים. "דור ה-"Y שמרוכז בעצמו ובסלפי שלו.

אני מרגיש הפוך. רואה בזה הרבה גאולה.

דור שמתחיל לראות את עצמו באור חיובי. דור שמבין שאין שום דבר נאור בלרדת על עצמי או לבקר את עצמי. שאין שום דבר מקדם בביקורת עצמית תמידית. בעמלק הזה שמקרר אותנו לחינם. ושמזכיר לנו כל הזמן את נקודות התורפה והחולשה שבנו.

מבין שלעוף על עצמי זה פשוט להיות באנרגיה חיונית, יוצרת , מלאה, חיה.

אני מקווה שבפעם הבאה שהאנרגיה הזו תעלה בי – אתן לה למלא לי את הכנפיים ולעוף איתה קצת למרחקים…