"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.

וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"

***
בפתיחה לספר באדולינה של גבי ניצן מופיע הקטע המהמם הבא:

"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מכל.

אנחנו שואלים את עצמנו – איזה זכות יש לנו להיות מבריקים, יפים, מוכשרים ואהובים??

למען האמת – איזו זכות יש לנו לא להיות?!

אין שום דבר נאור בלהצטמק – 

כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון.

ככל שניתן לברק שלנו להאיר – אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.

ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו- 

נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד."

לטעמי זה בדיוק מה שקורה לאברהם אבינו כאשר הוא מתחיל ללכת,
אני מרחיב על זה כמובן בסרטון…