אני זוכר את התשובה שהוא כתב לי.

אני – אז נער בן 17 , צעיר ואידאליסט שמחפש מה יהיה הכי משמעותי לתרום לעם ישראל,  האם בלימוד תורה? בהתיישבות בארץ ? בהתנדבות עם חולים? כל כך הרבה אפשרויות מבלבלות !

אז שלחתי לו מכתב.

הוא – רב מרכזי בציונות בדתית, שכתב מלא ספרים בשפה פשוטה, ובזמנו הפנוי עונה למכתבים עם שאלות מבחורים כמוני.

התשובה שלו הייתה : "יש באמת הרבה דרכים, וכל אחד ילך לפי נטיית ליבו…"

הסתכלתי על המכתב, והתבאסתי.

זה הכל? אין הכרעה?
אין משהו אחד שיותר חשוב מהכל?
ובכלל איזה מן דבר זה ללכת לפי נטיית ליבי ?
איפה האידאלים??!!

*

רגע לפני הכניסה לארץ, אחרי כמעט 40 שנה קשות ומבאסות במדבר , עם ישראל מגיע לאזור "ארץ גלעד", עבר הירדן המזרחי. שניים וחצי השבטים מתוכם קולטים שיש פה ארץ די יפה, " מְקוֹם מִקְנֶה" עבור הצאן, והם רוצים להישאר כאן ולא לעבור את הירדן.
הם פונים למשה ולזקני העדה בבקשה :"אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן…"

אך כשמשה שומע את זה הוא מזועזע.  נראה לכם הגיוני?! "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!"

ובכלל, אומר משה, אתם רק מרוכזים בעצמכם במקום לראות את כלל עם ישראל!  "הִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים.."

בקיצור הוא כועס.

אבל,

אחרי שהוא עוצר רגע לנשום, הם אומרים לו -משה היקר, בכלל לא התכוונו להשאיר את אחינו לבד. אנחנו מתכוונים לעלות חלוצים למלחמה, לראות ששאר השבטים יתנחלו בארצם ורק אז נחזור לכאן…!

משה שותק, ומבין שכנראה הוא טעה, ואז כמובן שהוא מסכים.

*

מה שאני רואה בתגובה החריפה של משה זה את התפיסה של  "או-או"

או שאתה אידאליסט ומקריב את עצמך, או שאתה אגואיסט שחושב רק על עצמו.

ולכן כשהם אומרים לו שהם רוצים להישאר כאן, עוד לפני שהם מסיימים את המשפט הוא בטוח שהנה עוד פעם הם מרוכזים רק בעצמם, האגואיסטים האלה.

אבל 2 וחצי השבטים מלמדים את משה שאפשר להיות "גם וגם".

אנחנו גם יכולים לבטא את הרצון שלנו להישאר כאן בארץ גלעד כי זה מה שהכי מדוייק לנו, וגם לעזור לעם ישראל – זה לא חייב להיות בסתירה!

ואם אני חוזר לרגע למכתב שלי,

התשובה היא בדיוק "כל אחד ילך לפי נטיית ליבו" .

אני רוצה ללכת לפי הרצון הפנימי שלי, לפי נטיית ליבי, מתוך הבנה עמוקה שתמיד אפשר גם וגם. אפשר להיות מרוכז בנטיית ליבי וברצון שלי, ומתוך זה החברה והכלל יתרמו הצורה המקסימלית. אפילו רק מעצם העובדה שאני פשוט אהיה דרור במלואי, ולא שום חיקוי של שום דבר אחר.