גם לי זה הרגיש קצת מוזר בפעם הראשונה ששמעתי על "מעגל גברים". כאילו מה בכלל עושים שם? אולי זה של "רוחניקים" או בכלל משהו אגרסיבי כזה? איכשהו באינסטינקט זה ישר החזיר אותי לצבא ולמילואים, ולא בקטע טוב.

אבל כשחבר טוב שלי, התעקש איתי שאבוא ואתן צ'אנס פעם אחת, הסכמתי. וזו הייתה חוויה מיוחדת. לא יודע לתת לזה בדיוק את המילים הנכונות, אבל קרה שם משהו אחר.

חבורה של גברים, פשוט יושבים בטבעיות ומדברים.

מדברים על הנושאים האלה, שבסוף מעסיקים את כולנו אבל ביום יום אנחנו כמעט ולא מדברים עליהם. על ההורות, ועל הזוגיות, על קריירה, והגשמה עצמית, על גבריות וזהות-

והכל בכנות. באותנטיות.

אף אחד לא מנסה לעשות רושם על אף אחד.

(וזה הכי הרשים אותי)

מאז יצא לי להיות בהרבה מעגלים כאלה, ואני יודע כמה זה מרחב מיוחד. עבורי זה מרחב שנותן ביטחון ותחושת שותפות.
הידיעה, שיש לי מקום קבוע בזמן קבוע, שאני יכול לעצור את המירוץ של החיים, לנשום, להתבונן, בלי שיהיה לי אכפת מאיך אני נראה, ושאני לא צריך להרשים אף אחד – הופכת את המעגל לעוגן משמעותי.

ולפעמים אפילו יכולה להיווצר ממש תחושה שבטית, שהיא כל כך נדירה בימינו.