שיחת טלפון עם חבר, הוא מספר לי על התמודדות שהוא עובר דעכשיו בעבודה. אני ישר מתגייס לעזרה. מספר לו על החוויה שלי. נותן לו עצות מעצמי. שפע עצות.

ואני יודע – כמה אני מפספס..

מפספס את הרצון האמיתי שלו. להיות איתו ביחד בסיפור הזה. להקשיב לו מעבר למילים על עצמי ולעצות.

אם רק הייתי יכול להיות פחות מרוכז בחוויה שלי ויותר לשמוע.

.

מריבה זוגית. לפעמים אני מסוגל לראות רק את עצמי. מרוכז בחוויה שלי. החוויה הרגשית כל כך אבסולוטית שנורא קשה לי להיפתח לחוויה של בת הזוג.

ואני יודע – כמה אני מפספס..

את הבקשה הנסתרת. את הרצון העמוק של כל אחד מאתנו שמסתתר שם מתחת ומבקש ריפוי.

אם רק הייתי יכול להיות פחות מרוכז בחוויה שלי ויותר לשמוע.

.

הילדה שלי מבקשת עוד סיפור. ועוד אחד ועוד אחד. ואני מוצא את עצמי חושב שכבר מאוחר ואני רוצה לעשות עוד דברים ערב ומה יהיה עם זה, מנסה לומר לה שדי, קראנו כבר הרבה.

ואני יודע – כמה אני מפספס..

את הבקשה העמוקה שלה שפשוט אהיה איתה. בקושי שלה ללכת לישון. ואשהה בזמן איכות של שנינו שאין יותר משהו נעים ועוטף ממנו בשבילה ובשבילי.

אם רק הייתי יכול להיות פחות מרוכז בחוויה שלי ויותר לשמוע…

…

השמועה על העם שיוצא ממצרים דרך כל הניסים שהאלוהים שלהם עושה להם נפוצה בכל העולם. אבל אך אחד לא בא לבדוק מה הסיפור שלהם. אולי שווה להתקרב.

אולי הם עסוקים בפחד שלהם מהאומה החדשה.

אולי הם עסוקים בהסברים למה גם אלוהים שלהם גדול. לא יודע.

אבל היה אחד. יתרו. שלמרות שהיה הכהן הגדול של מדין, מצליח לעצור ולשאול את עצמו מה קורה פה. והוא בא ומתקרב ורואה שיש שם משהו אחר. הוא הופך להיות דמות משמעותית מאד בסיפור של עם ישראל.

וזה מפתיע עד מוזר שכולם יודעים על התופעה של העם הזה שיוצא ממצרים, אבל אף אחד אחר לא מצליח לשמוע כמו יתרו.

מה עושה את ההבדל?

כמה שנים לפני כן, כשהבנות של יתרו חזרו הביתה וסיפרו לו שהן פגשו רועה צאן שעזר להם מול כל הגברים שלא נתנו להם להשקות את הצאן, הוא הסתכל עליהם נדהם ואמר להם: "איפה הוא? למה לא הבאתם אותו לכאן ? אולי גם הוא צריך מקום לישון ולאכול ? למה לא שאלתן אותו? תקראו לו.."

הן מביאות את משה (שבסוף הופך להיות גם החותן של יתרו)

ופה נחבאת הנקודה.

יתרו לא נשאר רק מרוכז בחוויה של בנותיו, וה"איזה כיף שמישהו עזר להן". הוא  הצליח ישר לראות גם את הסיפור של האיש הלא מוכר שעזר להן. לראות מעבר לחוויה שלו בלבד.

והאיכות הזו של לצאת מעצמך ולראות את האחר, ואת הבקשה העמוקה שיש שם מתחת – עושה את ההבדל שגללו הוא הופך להיות דמות כל כך משמעותית לעם ישראל.

…

אני יודע שאני לא תמיד חזק בזה.

לראות את החוויה של מי שמולי ולהקשיב למה שיש שם מתחת. אבל אני יודע שכשאני כן מצליח להקשיב למה שיש שם מתחת, בכל אינטראקציה אנושית אני מקבל משהו הרבה יותר משמעותי מאשר מה שאני מקבל כשאני אך ורק מרוכז בחוויה שלי באופן בלעדי.

תודה ליתרו שמזכיר לי את זה.