הבת שלי לא מרגישה כ"כ טוב בימים האחרונים.

לא משהו חריג , סתם שיעול מעצבן שעושה לה ממש לא נעים, במיוחד בשינה ובבוקר כשקמים.

וזה לא פשוט לי.

הקושי הכי גדול מבחינתי זה לראות אותה במצב של סבל.

סובלת ולא מצליחה תמיד לדעת מה לעשות עם זה,

איך מתמודדים עם הדבר החדש והמציק הזה,

ומה זה בכלל השיעול הזה שהגיע יש מאין וכל כך עושה לה לא נעים

וזה קשה לי לראות את זה.

אבל מלבד הקושי הזה לראות אותה ככה,

יש גם ההבנה וההפנמה שלא תמיד אני יכול לעזור,

וזה קשה לי לא פחות.

הקושי לקבל שיש דברים שעוברים מעצמם,

ובינתיים צריך רק לחכות ולהיות בזה.

ולסבול את זה.

וזה מתסכל…

אומנם אנחנו מנסה להקל עליה כמה שאפשר,

בין אם זה במשחקים ובין אם זה בלהיות איתה כמה שיותר  

וכמובן להשקות אותה באהבה כל הזמן,

ובכל זאת יש משהו מתסכל בשהייה בדבר הזה,

כשרק צריך לחכות כי זה עובר מעצמו.

אני יודע שאומרים שליהיות בקושי ולתת לו מקום – יכול להיות מאד מלמד

ובאמת הרגשתי את זה הרבה על עצמי,

שכשאני עם הקושי שלי ולא בורח ממנו – זה עושה ומגלה לי פלאים

אבל ההבדל הוא שנגיד עם הקושי שלי – נו מילא, אפשר לנסות להיות בו,

אך עם הקושי של הבת שלי – זה מאתגר פי כמה.

ובתוך כל האתגר הזה,

התבהרה לי גם איזו נקודת אור מיוחדת,

פשוט שגיליתי מעוד זווית את כוח החיות העצמתי של הבת שלי,

שכשאשר השיעול לא מפריע לה,

היא עסוקה בכל ליבה בחיים עצמם,

מגלה את העולם, הולכת ממקום למקום בשמחה,

משחקת, נהנית, עושה צחוקים,

הכל כרגיל ובכל העוצמה,

ופשוט כשפתאום עולה שיעול מעצבן ומציק אז באמת היא בוכה קצת ממנו ובאמת הוא מפריע לה אבל אחרי מעט זמן היא כבר שוכחת וממשיכה עם הלב במה שעשתה קודם,

וזה כל כך שונה ממה שקורה לי הרבה פעמים,

שכשאני לא מרגיש טוב אני נכנס ל"תודעה של חולה",

שאומר לעצמו עכשיו אני חולה ואני לא יכול לעשות כלום

הכוח חיות הזה שלה כל כך חזק שזה בכלל לא רלוונטי כל המחשבות שווא האלה.

אני שואב ממנה השראה,

לחזור למקום כזה אצלי,

שגם אם לא הכל הולך ויש משהו טורדני שמפריע כמו השיעול המעצבן הזה,

בכל זאת ליהיות נוכח בכוח החיות העצמתי שמעבר להטרדה  או מחלה או שיעול שבא והולך.

החיים חזקים מזה

ולא כדאי לי להפסיק לחלוטין לעשותלהינותלשחקליהיות,

בגלל ההמחשבה על זה שאני פשוט חולה ולכן לא יכול לעשות כלום וצריך לרחם על עצמי.

בקיצור אחלה לימוד למדתי ממנה, אבל תכל'ס הכי חשוב שנהיה בריאים.