אמהות ואבות יקרים
היום אני רוצה להציע לכם מושג שעוזר לי הרבה מאד בהורות שלי.
מושג לדעתי קריטי ואפילו אם מכל התוכנית הזו תכירו רק את המושג הזה
יש מצב שהוא יעשה לכם קצת יותר הקלה בהתמודדויות.
אני קורא לו 'רוחב פס הורי'.
אתם בטח מכירים את המושג רוחב פס מעולם העברת הנתונים, והאינטרנט,
קשור בהעברת נתונים אפשרית על הפס גלישה שלנו. וכמה זה זורם חלק.
במילים אחרות רוחב הפס שלנו עיניינו למעשה הקצאה של יכולות המידע המוגבלות שלנו למטרות שונות.

ואיך זה קשור להורות שלנו?
כי רוחב הפס שלנו עכשיו עמוס הרבה הרבה יותר מבדרך כלל.
כי
אם את למשל אמא שבדרך כלל אתם 2 הורים מתפקדים ועכשיו בן הזוג במילואים הרוחב פס שלך עמוס יותר
אם אתה אבא שלא נמצא במילואים אבל העסק שלו לא עובד כרגע וזה מלחיץ מאד הרוחב פס שלך עמוס יותר
אם את אמא שהיית או שאת בקשר עם משפחה של חטופים או נפגעים ואת חושבת על זה הרבה הרוחב פס שלך עמוס יותר
אם אתה אבא שבכלל לא נמצא בבית שלו כי הייתם צריכים לעזוב במסגרת פינוי הישובים בצפון לדוגמא הרוחב פס שלך עמוס יותר

בקיצור יש עכשיו כל כך הרבה דברים שממש יוצרים מס על רוחב הפס הכללי וההורי שלנו.

ומעל כל זה יש את תחושת הצמצום בביטחון ובמרחב.
וחוסר ידיעה והודאות לקראת מה אנחנו הולכים שגם זה כשלעצמו ממש מקטין את רוחב פס שלנו

אתם שמים לב כמה זה זה מצב פשוט מטורף כי זה צמצום שאנחנו חווים גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית

עכשיו הביטוי של זה בהורות שלנו הוא כזה –
גם המשאבים שלנו גם בזירה הזו כמו בזירות אחרות מאד מאד נמוכה ככל שרוחב הפס שלנו עמוס יותר
זה יכול להתבטא מול ילדינו בהתנהגות קצרה יותר, כעסנית יותר, לחוצה יותר קשה לנו יותר מול עצמנו ומול הילדים שלנו.

אז מה עושים?
בעיני, בכל המסע הזה של התכנית המטרה שלי לפחות היא להביא לקדמת הבמה דברים שמנהלים אותנו מאחור, בלי שאנחנו שמים לב אליהם.

גם אם אין פתרון פרקטי ספיצי שעובד לכולם
עצם זה שאני מבין מה עובר עליי
ולא פשוט מנוהל אותי בלי בכלל להבין מה קורה – זה הרבה מאד

ואחרי זה הנה בכל זאת כמה מחשבות פרקטיות שאני מציע לעצמי ולכם:

1.זיהוי והיכרות
אני מבין שזה המצב עכשיו
ממש רואה את זה
זה כל כך אחרת אם אני מבין שרוחב הפס שלי נמוך ובגלל זה יש פעולות שלי שהם פחות טובות לבין אם זה פשוט קורה לי (במרכאות) ואני לא מבין למה

2.קבלה של המצב
קצת כמו במעגל הכאב – זה אני מקבל את המצב שעכשיו מתפקד פחות, אחרי שזהיתי לא מצפה מעצמי לאותה תפוקה כמו תמיד זה כשלעצמו מוריד קצת עומס מרוחב הפס

3.
לגזור יכולות אפשריות מתוך המצב הזה ובעיקר בעיקר להבדיל בין עיקר לטפל
מה עכשיו יותר חשוב
כמו שאם יש לי רוחב פס נמוך להעברת נתונים באינטרנט אני לא אראה עכשיו סרט אלא אשלח הודעה שחשובה לי
ככה גם אני אשתמש ברוחב הפס שיש לי לדברים שהם עבורי העיקר ופחות למה שעבורי הטפל

4.
אולי הדבר הכי קשה אבל חשוב בעיניי לתקשר את זה החוצה
אם אפשר לדבר על זה עם מי שבסביבתי
עצם הדיבור על זה אפילו עם הילדים שלי נותן לזה מרחב
שם את הדברים בקונטקס, בהקשר
זה לא התנהגות שמופיעה יש מאין
וזה יכול ליצור גם חמלה כי זה המצב כרגע

ומשהו אחרון שחשוב לי להגיד.
גם אם את האמא הכי טובה בעולם או האבא הכי משקיע וגם אם ממש לא, זה לא משנה
כדאי להכיר שבזמני משבר כשהרוחב פס שלנו נמוך, אנחנו לא אותו דבר
קצת כמו מישהו שהוא פשוט לא אותו דבר אחרי צום של יומיים או כשהוא לא ישן כמה ימים, זה פשוט לא אותו דבר.
לכן צריך לשחק (במרכאות) בתוך המרחב הקיים.

יש גם אפשרות לנסות להגדיל ולהרחיב את רוחב הפס שלנו אבל זה כבר לפרק אחר

לסיום אני רוצה להציע לכם לשאול את עצמכם 2 שאלות על רוחב הפס הנוכחי שלכם כרגע שאולי יעזרו-

1.

אילו דברים אני בדרך כל עושה בשגרה, אבל עכשיו אני מסכים להוריד כדי שיהיה לי קצת פחות עמוס על רוחב הפס?

2.

האם יש באפשרותי לתחם אילו נושאים מטרידים אותי וממסים לי את רוחב הפס ולהגדיר אותם? למשל כל מה שקשור ב…תשלימו לכם מה שרלוונטי